פילה הלג שונאת אנשים

פילה הלג שונאת את הזקפה הלאומית. | 12/11/2007

שיחה אקראית אתמול בערב הגיעה איכשהו, כמו כל שיחה טובה, למונטי פייתון. השיחה הספציפית הזו הגיעה ל-The News for Parrots. אני חושבת שזה אחד הקטעים שמתארים ישראליות בצורה הכי מדוייקת שאני מכירה.

No parrots were involved in an accident on the M1 today, when a lorry carrying high octane fuel was in collision with a bollard … that is a bollard and not a parrot. A spokesman for parrots said he was glad no parrots were involved.

מאתיים ושמונים אנשים נספו היום בהתרסקות מטוס בשקר כלשהו שבדרום אמריקה. לא היו ניצולים. באירוע לא היו מעורבים ישראלים.

אפילו אחרי האחת עשרה בספטמבר, דיברו בחדשות קצת יותר מדי על הישראלים תושבי ניו יורק שהמשפחות שלהם לא מצליחות ליצור איתם קשר. (הם בחופש. בקריביים. או בסופ"ש בהמפטונס. או שקווי התקשורת בניו יורק קרסו לחלוטין. או שהם במקרה היו בבניינים למרות שהם לא עובדים שם בכלל. תחליטו אתם.)

בכלל, ישראלי אחד עושה משהו בסדר, אז זה הנצחון של כולנו. שלושה גולים של בניון הם גולים של כולנו, גם אם הוא משחק אצל הגויים. נצחונות של צ'לסי הם נצחונות של כולנו. לאונרדו דיקפריו הוא בן הזוג של כולנו. HBO קנו את הסדרה של כולנו. המיליארדים של אורי גלר הם של כווווווווולנו.

אי אפשר לפרגן לבן אדם, חייבים לפרגן למדינה שעשתה אותו. אברהם גרנט הוא לא מאמן מוכשר בגלל שהוא עבד ממש, ממש קשה. הרחם הלאומי הישראלי עשה אותו וחיזק אותו וטיפח אותו. מילי אביטל לא עבדה שנים על משכורת רעב בהוליווד מקווה להשיג את הסרט האחד שיפרוץ לה את הדרך, מדינת ישראל דחפה אותה קדימה. מדינת ישראל בכבודה ובעצמה הציעה לאביב גפן את החוזה בוורנר. אפילו שהוא לא עשה צבא.

בגלל זה הכל כאן זה "המבחן של המדינה" וה"סקר של המדינה" ו"טעם היוגורט החדש של המדינה" ו"תחרות ה[הכנס כישרון כאן] של המדינה". כי אנחנו מרשים לעצמנו לקחת בעלות על כל דבר שמישהו עושה, רק כי אחות של אמא שלו ישראלית שירדה מהארץ כי מיררו לה את החיים בתקופת הצנע. או משהו כזה.

עכשיו, נניח שבפני עצמו זה לא היה מגעיל מספיק, אבל הרי אי אפשר להרשות למשהו לפגוע חלילה בזקפה הלאומית. אז כשלון של מישהו… כמובן שזה הכישלון שלו. מלחמת לבנון היא הכשלון האישי של אולמרט ופרץ וחלוץ, לא של צה"ל ומדינת ישראל. להקת פינג פונג שקפצו על הבמה בסטוקהולם ייצגו שם רק את עצמם. מכבי תל אביב נזרקו לכל הרוחות חזרה לחיק האוהדים המבוססים שלהם ברגע שהם הפסיקו לנצח בפיינל פור.

בפני עצמו, מדובר בדרך הכי מגעילה לחנך ללאומיות. הזקפה הלאומית היא מה שאמור לקרוא את כולנו לדגל, לשרת בצבא, ולתרום למדינה על ידי מילואים והעברת זקנות קטנות את הכביש. לא צריך לדבר על אחדות העם, על עקרונות, על ערכים ומוסר. מה שחשוב זה ששירי מימון היתה בצבא, והיא הביאה למדינה כבוד במקום רביעי באירוויזיון. וששחר פאר שאפילו לא מראים את המשחקים שלה בטלויזיה מראה כמה הספורט הישראלי על הגובה. וכל עוד בניון שלנו (שלנו! שמעתם?) כזה כוכב, למי אכפת אם זורקים חזיזים במשחקים של איזה ליגה בארץ.

זה לא חשוב. הזקפה הלאומית עדיין עומדת.

מודעות פרסומת

3 תגובות »

  1. אני לא חושב שזה בהכרח תמיד ככה, כמו שהתקשורת מציגה את זה ככה- כי הם צהובים, כי הם צריכים כותרות, מה שבא לך. אבל זה לא בהכרח משקף את מה שהרבה אנשים חושבים או מרגישים.
    למשל- חלקם בטח בכלל מעולם לא שמעו על גרנט (שאותו אני דווקא דיי מכבד ומעריך, ועוד יותר כשזה יחסית לדמות בעולם הכדורגל הישראלי).

    תגובה של יואב פ — 12/11/2007 @ 9:25 PM

  2. אני חותמת לך שמספיק מכל אלה שמהללים עכשיו את המאמן הישראלי הראשון בליגה האנגלית זה אותם אנשים בדיוק שנכנסו בו על ימין ועל שמאל כשהוא היה מאמן נבחרת ישראל. הרי אז הכפישו אותו גם בחדשות של ערוץ 2. עכשיו עושים עליו כתבות הלל. שזה הרי כל כך טיפוסי.

    תגובה של פילה הלג — 12/11/2007 @ 9:35 PM

  3. זה בגלל שהם טפשים, וזה ידוע שטפשים מנהלים את העולם – הלא כך?

    תגובה של יואב פ — 12/11/2007 @ 10:09 PM


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: