פילה הלג שונאת אנשים

פילה הלג שונאת את מוטי שקלאר. כן, באופן אישי. | 15/11/2007

וזה אפילו לא שאני מכירה אותו או משהו. פשוט יאיא שלח לי את הכתבה הזו.

עכשיו, באמת, הדבר האחרון שאכפת לי ממנו זה מי מייצג את ישראל באירוויזיון. גם אם זה בועז מעודה. זה בסדר, כי בחיים לא שמעתי אותו שר עד היום, ואני גם לא נוהגת לראות את האירוויזיון. אז בחזית הזו אני בסדר. גם אין לי אהבה מיוחדת לאף אחד אחר משלישיית הגמר של כוכב נולד, שהיו המועמדים הרשמיים של רשות השידור לאירוויזיון. למעשה, אני אפילו לא יודעת איך קוראים לבחור שהוא לא הממ"ב. אז בסדר.

ואפילו שאני לגמרי, לגמרי נגד כל הלינץ' במשתמטים, אני אפילו אחייה עם זה שזה היה הקריטריון שלפיו בעשו משלוש יוצא אחד, אפילו רק כי ככה המוטי הזה החליט. אז למה הפילה שונאת את מוטי שקלאר?

אז ככה. סיבה ראשונה:

בספר החוקים של שקלאר גם אנשים בעלי בעיות רפואיות הם משתמטים. "מי שבכסות סיבות רפואיות שיחק אותה והביא לרופא פתקים כאלה ואחרים, בעיני הוא משתמט", הוא מדגיש.
אה-ההא. ואני בטוחה שגם כל אלה שמתאבדים בצבא הם בעצם משתמטים. אז טוב שקוברים אותם מחוץ לגדר.

הרי, בכל דיון המשתמטים, תמיד עלתה השאלה הלגיטימית למדי: כיצד תזהה משתמט? תשובה: אי אפשר, ה"משתמט" המודרני (בניגוד למשתמט הקלאסי, שהוא בעצם עריק שלא הופיע ביום גיוסו, או סרבן מילואים) הוא מישהו שמסיבות שאינן לגיטימיות שנורר לעצמו פטור מהצבא. איך תבדיל בין אחד שסיבותיו לגיטימיות ללא? למעט מקרים בודדים של אנשים שבפירוש אומרים שהם לא התגייסו כי הם לא רצו, או מקרים של נישואים פיקטיביים, גם אותם בדרך כלל לא מסתירים בחדרי חדרים, אי אפשר לדעת.

מה תעשו? תפתחו בוועדה רפואית פרטית משלכם כדי לקבוע אם העומד מולכם באמת סובל מסכרת נעורים או קרוהן, או שהוא זייף? תשאלו אותו למה הוא לא התנדב? ואם הצבא לא קיבל אותו, או שהוא התעייף מהביורוקרטיה, תשאלו אותו למה? התשובה (אני רוצה לומר "כמובן", אבל אי אפשר לומר כמובן כי זה פשוט לא מובן מאליו כמו שזה אמור להיות) היא לא. כי גם אם ממש, ממש מעניין אותכם יש מספר לא מבוטל של חוקים שמונעים מכם לעשות את זה, החל כמובן בסודיות רפואית. מה שאומר שצריך לקבל את העובדה היחידה שיש אליה גישה: הצבא שיחרר את האדם. אם הצבא שיחרר אותו, כנראה שזה לגיטימי.

אבל מוטק'ה שקלאר החליט שהדרך שלו יותר טובה. לא עשית צבא בגלל עודף משקל? משתמט! לא עשית צבא בגלל סכיזופרניה קלה? משתמט! לא עשית צבא כי הצבא לא מוכן לקבל אותך, כי היתה לך היסטוריה של סמים בתיכון? גם מסומם וגם משתמט!

יפה, יפה, מוטי. אימצתי. משתמטים כולם. הלאה.

אז מה שאתה אומר, למעשה, הוא שמשתמטים, להגדרתך, לא ייבחרו לתפקידים ייצוגיים ברשות?

"נכון. אני לא רוצה לייצר גלוריפיקציה של המשתמטים, מה עוד שהאנשים האלה מתהדרים בזה שהם לא עשו צבא ואומרים שזה לא התאים לנפשם העדינה. למה לי מתאים בגיל 53 לעשות מילואים בכל מיני חורים? הנפש שלי פחות עדינה?"

אז דבר ראשון, אני רוצה להתחיל בקביעה. כן, הנפש שלך פחות עדינה. אולי לא משל כולם, אבל לפחות חלק מהם הם אנשים נחמדים ולא גוש חרא אנושי. זה אל"ף.

עכשיו, חוץ מזה. משתמטים לא יבחרו לתפקידים יצוגיים בראשות? למשל, דובר ראשות השידור, האיש שיצטרך לבוא ולנקות אחרי מוטיל'ה שלנו את הבלאגן שעשה בזה שהוא הודה שהוא כן או לא ישכור לעבודה אנשים על בסיס אפליה שהחוק לא מרשה?

בכלל, הייתי רוצה לראות את כולם מוציאים את סעיף השירות הצבאי מקורות החיים שלהם, ומזכירים אותו רק תחת נסיון תעסוקתי אם הוא רלוונטי. או שלא שואלים אותך בראיונות עבודה מה עשית בצבא אלא אם אתה מספר קודם. פעם זו היתה שאלה לגיטימית, נניח. לגיטימית באופן תרבותי, לפחות. היום כבר אסור לשאול אלא אם זה רלוונטי למשרה, והייתם חושבים שחברות לא יעשו את זה כדי לא לפתוח את עצמן לתביעות על אפליה. אבל דבר לא רחוק יותר מהאמת. מספיק משרות מפורסמות כ"אחרי שירות צבאי מלא", שמעתי על חברות שיש בהן איסור לגייס עובדים שלא עשו צבא, ובחיפוש ניסוח יותר ספציפי של החוק מצאתי אפילו אנשים שכתבו, "כן, אני לומד הרבה על מועמד מלשאול אותו על הפרופיל שלו…" (ההערה הספציפית הזו נכתבה בקפה דה מרקר באוקטובר 2007, תחת שמו המלא ובצירוף תמונה של הכותב. לאנשים פשוט אין בושה, כי חינכו אותם שזה בסדר.) למעשה, הפרופיל הצבאי שלך הוא חסוי תחת חוק נפרד לחלוטין מחסיון רפואי, שאסור לאף גוף מחוץ לצבא לקבל (פרט למשרד הרישוי, לכן ההצעה המפגרת של לא לתת למשתמטים רשיון נהיגה.)

אפילו, אי שם בטוקבקים, בין כל האנשים שקוראים לו להמשיך, כי הוא צודק, ואיזה יופי שמישהו נכנס בהם, החארות האלה של כוכב נולד שאני מעריץ אבל הם משתמטים, טפו! יש גם הערה של עורך דין עלום שם שמצביע על כמה כל העסק הזה מסריח.

אני הייתי מציעה שמישהו באמת יבדוק מה הולך שם בראשות השידור. או למצוא מישהו שיתבע אותו על אפליה. כי, כאמור, אני די מתעבת את השקלאר הזה.

מודעות פרסומת

פורסם בחלאות, נאצה

8 תגובות »

  1. חוץ מזה, יש כאלו שגם אם הסיבה שלהם לאי-שירות לגיטימית (כמו המקרה שלי, למרות שכולנו יודעים שבסוף אני משרת גם משרת..), לא תמיד הם שמחים לחשוף את זה בפני כולם. בין אם הסיבה היא אישית, או שהם פשוט חוששים מהיחס שזה יגרור כלפיהם בהמשך (כי מי רוצה להעסיק אדם שיש לו מחלה כרונית? [ולא, זה ממש לא קשור לשחרור שלי, או החוסר שבו])

    תגובה של יואב פ — 15/11/2007 @ 8:02 PM

  2. במקרה שלך עוד היו נחמדים. בגלל שרצית להתנדב בזמן שירות הם עבדו מהר.

    אני מכירה אנשים שלמדו איתי בשכבה (גדולים ממני בשנה, שנה וחצי) שהגיעו לצבא כשאני כבר הייתי בו שנה. להתנדב זה עסק ארוך ומייגע שרבים מתייאשים ממנו באמצע. ועכשיו על זה יפלו אותם.

    אבל הנקודה העיקרית שלי היתה על סיבות שהן לגיטימיות מצד אחד, אבל מצד שני הן לא בולטות לעין. אין לך רגל אחת או שיתוק מוחי או עיוורון שבולטים לעין כשמדברים איתך, אז אם לא היית משרת בצבא, אז בטח סתם יצאת על איזה סעיף זונה. כי, מה זאת אומרת. אתה נראה ממש בסדר.

    תגובה של פילה הלג — 15/11/2007 @ 8:14 PM

  3. טוב, זה פשוט כי הצבא נוטה לירות לעצמו ברגל בהרבה מאוד מקרים. וזה לא רק הצבא, אלא כל גוף ממשלתי/ממלכתי/וואטאבר שכזה. מצד שני, יש כאלו שכן הצליחו להתנדב בזמן ובלי יותר מדי בעיות. מצד שלישי, זה כנראה היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל 😉

    תגובה של יואב פ — 15/11/2007 @ 8:16 PM

  4. אני, באופן אישי, חש סלידה עמוקה מהשתמטות כתופעה לגיטימית. אני חושב שלהגיד "לא מתאים לי", היא מותרות שאסור לאפשר (אני לא מדבר על מצב רפואי וכיוצא בזה). מצד שני, אני בהחלט מסכים עם האמירה שלך: אי אפשר לשפוט אדם על סמך הנתון הזה לאחר מכן.
    למה הכוונה? הצבא, לצורך העניין, הוא הגוף שמחליט מי מתגייס ומי לא. את תחושת השליחות והחובה יש לבנות בשתיים עשרה שנות לימוד במערכת החינוך הכושלת. ואז הכל סבבה וגבבה – הצלחת? יש לך חיילים. לא הצלחת? יש לך קומץ פראיירים שסוחבים על עצמם את הממסד האנכרוניסטי הזה שנקרא צה"ל.
    אחר כך זה באמת נהיה מיותר. בארצות הברית ישנם נושאי אפליה שאסור על פי חוק לשאול עליהם: דת, גזע, מין, נטיות מיניות, מצב משפחתי. חלק מהדברים קשה להסתיר אבל הרעיון ברור. אני לא חושב שצבא נכלל באותם הדברים – הוא הסטורייה תעסוקתית רלוונטית. עשיתי חצי שירות? לגיטימי שישאלו למה – כמו שלגיטימי שישאלו למה התפטרתי/פוטרתי מעבודתי הקודמת.
    זה אמור לעזור למראיין ללמוד משהו על הבן-אדם. העובדה שכולנו חבורה של גזענים שרק מחפשים את הסטריוטיפים שאפשר להלביש על האדם שמולנו כי אין לנו זמן ויכולת ללמוד להכיר אותו בשעה, זה סיפור בפני עצמו, אבל התגובה נהייתה ארוכה מדי אז אחתוך כאן.

    (אה, וגם: בדרך כלל אני לא מגיב באריכות, אבל את נוגעת בנקודות חשובות. המשיכי כך!)

    תגובה של עומר — 16/11/2007 @ 9:46 AM

  5. אני חייבת לציין שאני אמביוולנטית למדי לגבי ההשתמטות כתופעה. בעיקר כי נושאי הלפיד בציד המכשפות המיותר הזה מגעילים אותי הרבה יותר משיש סיכוי שמישהו שלא התגייס מכל סיבה שבעולם אי פעם יגעיל אותי.

    עכשיו, לגבי קורות חיים, שירות צבאי הוא היסטוריה תעסוקתית רלוונטית לחלוטין. הבעייה היא שהוא מוקד אפליה חזק גם בדרכים שהיית מצפה וגם באלה שלא.

    אז כמו שאמרנו, אסור לשאול אותך את הפרופיל שלך, אבל עדיין עושים את זה, רק כדי לראות איך אתה מתפתל. למשל, יש חברות דוגמת חברות שמירה או חברות שדורשות עבודה פיסית שבמקום לשאול אותך אם אתה כשיר לעבודה פיסית או לשלוח אותך לבדיקה רפואית, מוודאים שהשתחררת עם פרופיל 97. מה אם הוא לא 97 על סיבות שאינן פיסיות? בעסה לך. הלאה.

    שלב שני, אנשים שאומרים שבמוצהר הם בחיים לא יגייסו מישהו שלא שירת בצבא (זה רלוונטי לתעשיות בטחוניות. נניח. שגם שם עובדים אנשים שלא עשו צבא. Trust me.) ואומרים את זה עכשיו בכזו גאווה גדולה, כי ציד משתמטים זה אין עכשיו. למעשה, למעט מקרים בהם זה מספק נסיון תעסוקתי רלוונטי, (חזרה לדוגמת המאבטח אחרי שירות קרבי) זה אסור. למה? כי במשך שנים זה שימש כדרך לסננן ערבים ודתיים. ואם אני זוכרת נכון, נציגי אחת משתי הקבוצות האלה היא זו שהגישה את התביעה המקורית.

    ואחרון, לשאול אותך מה עשית בצבא, כשכן עשית צבא, וכשזה לא רלוונטי. הרי, אם היית פקידה, אתה לא יכול לטעון לנסיון אבטחה רלוונטי בשביל להיות מאבטח בנתב"ג. בסדר, אפילו לגיטימי. מישהי שהיתה מורה חיילת הנסיון שלה רלוונטי בשביל משרות במשרד החינוך או כדי להתקבל ללימודי חינוך. אפילו בואו נגיד שקצונה זה ננסיון לגיטימי להנהלה. אבל אף אחד מהנ"ל לא מצדיק משפטים שאתה שומע פה ושם, כמו "אני מעדיף נפלי טיס לתפקיד, כי הם ככה וככה." הכללה שכזו לא נכונה, לא צודקת, ובוודאי משאירה בחוץ אנשים רצויים שמקרה לא הלכו לקורס טיס. השיא חייב להיות סיפור ששמעתי רק השבוע של מישהו שהגיע לראיון עבודה, שאלו אותו מה הוא עושה בצבא בתור בערך שאלה שנייה, והוא ענה, "שריונר." באותו רגע בדיוק, הודיעו לו כי הוא התקבל. הוא שאל אם אין בטעות עוד שאלות על, נניח, יכולת מקצועית, שרוצים לשאול אותו, והמראיין ענה לו, "לא. אין אף תפקיד בחברה הזו ששריונר לא יכול לעשות."

    תראה מה זה, גם לי יצא ארוך. 🙂

    תגובה של פילה הלג — 16/11/2007 @ 11:21 AM

  6. 2 פוסטים מעולים.
    Keep ranting,
    זה מוציא את הכעס של כולנו.

    תגובה של דור (אחר) — 16/11/2007 @ 3:35 PM

  7. זה קצת מותח את גבולות הדיון, אבל קראתי לא מזמן ספר שמדבר על ויכוח (פוליטי-מדעי) לגבי המוח. צד אחד הוא "יכולת מולדת" – מוח כתוצר אבולוציוני. כלומר, יש לנו מנגוני למידה, ומגנונים אחרים שהם תולדה של גנטיקה – אינטיליגנציה וכו'. הצד השני אומר "דף חלק", כלומר, אנחנו נולדים שווים, עם נפש חלקה וכל מה שאנחנו לומדים ונהיים הוא תוצר של החינוך שלנו, אבל בבסיסו של עניין הפוטנציאל שלנו שווה.
    למה אני מזכיר את זה בכלל?

    ובכן, קודם כל כי אני נשמע משכיל וזה תמיד עושה לי את זה (אני צוחק). אני מזכיר את זה כי הטיעונים שלך דומים לשלו. בספר, הטענה הבסיסית היא כי תאוריית "הדף החלק" נועדה כדי שלא יפילו אנשים לתוך סטריאוטיפים. זה מנגנון הגנה פוליטי-חברתי נגד אפליה, אבל קשקוש מדעי. הפתרון, לדבריו, הוא בחינוך – צריך להבין שיש משרעת גדולה של אנשים בכל אוכלוסייה, וחפיפות גדולות בין האוכלוסיות השונות כך שבאמת לא ניתן ללמוד על פרט ספציפי לפי הסטריוטיפ שהוא בא ממנו. זה כולל בתוכו את ה"שריונר" שתיארת קודם.

    זה שקשה ללמד אנשים סטטיסטיקה לא אומר שאנחנו צריכים לבחור בפתרונות קלים יותר אבל טובים פחות. בקיצור, נראה לי שאני פחות או יותר מסכים איתך.

    תגובה של עומר — 16/11/2007 @ 9:07 PM

  8. 1) עודף משקל זה דבר שאפשר לתקן ואחריו להתגייס. יותר מזה, טירונות כאילו קרבית בד"כ מסדרת את זה. אני ירדתי 20 קילו בטירונות+אימון מתקדם של 4 חודשים, וזה היה בתותחנים. אני מעריך שמישהו בחי"ר היה יורד יותר. ובכל מקרה, זה לא תירוץ.

    ומעבר לזה, מסכים עם עומר (מגיב מספר 4) בכל מילה.

    תגובה של גיל צלנר — 05/03/2008 @ 3:34 PM


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: