פילה הלג שונאת אנשים

פילה הלג שונאת את איקאה. | 19/11/2007

היום הרכבתי את המיטה החדשה שקניתי מאיקאה.

עכשיו, חשוב לי מאד להבהיר שיש סיבה שאני אומרת את זה. כי אני לרגע לא חושבת שאכפת לכם מהפרטים הטרוייואלים של חיי האישיים. אני מתעבת בלוגים של מה-אכלתי-היום-לארוחת-בוקר (בננה) או איך-היה-יום-העבודה-שלי (ממש, ממש לחוץ) כי אלה דברים ששייכים במקומות אחרים. לא בלוג שמכבד את עצמו. אבל בזמן שהרכבתי לי את המיטה הזו, תוצרת שוודיה והכל, נזכרתי כמה אני שונאת את איקאה, והתחלתי לחשוב על דברים.

אני די שונאת את איקאה ברוב ימות השנה. עוד יותר אחרי שיצא לי לבקר שם במוצאי שבת. (שזה כבר נושא אחר לגמרי על מנטליות עדר של ישראלים. אולי יום אחר.) הנה כמה בעד ונגד לחנות הרהיטים החביבה על כולם-חץ-ממני-בערך:

נגד:

  • רהיטים גנריים ובדרך כלל די מכוערים.
  • אין חניה. אפילו שהמגרש חניה בגודל הצרות שלי.
  • הם מנסים למכור לך צינור אינסטלטורים מרוסס בצבע כסף בעשרים שקל בתור "פתרון חכם לכבלים של המחשב". וואלה, גילו את אמריקה.
  • הם בנתניה. מי מגיע לנתניה?
  • אריזות שטוחות גם לדברים שלא יכנסו לך לאוטו, לא משנה מה.
  • דברים מהסעיף למעלה הם עם הובלה בתשלום והרכבה בתשלום. שני תשלומים נפרדים.
  • כדי לקבל את אחד משני הדברים האלה, צריך לעמוד בעוד תור.
  • מבקשים תעודת זהות בתשלום באשראי, אז אי אפשר להשתמש בכרטיס שגנבתי מאיזה עוברת אורח…

בעד:

  • זול. לפעמים.
  • אפשר למצוא שם מציאות מפתיעות פה ושם.
  • אם קנית משהו שנכנס באוטו, אז אין הובלה.
  • והוא בבית ושמיש באותו יום.
  • צריך תעודת זהות כשמשלמים באשראי. אז אין למה לגנוב לך את הכרטיס אשראי בהשתרכות.

טוב. כמו שאפשר לראות, יש לי הרבה נגד האנשים. אבל מה שאני רוצה לדבר עליו זו דווקא חווית המשתמש שהם מספקים כשמה-שזה-לא-יהיה הגיע הביתה. כי זה השלב שבו יושבים, משנסים מותניים ומרכיבים.

אז כמה דברים אפשר להגיד לטובת איקאה בקטע הזה. למשל, הם מתאמצים מאד בשביל שכל אידיוט יוכל להרכיב את הריהוט שלהם במאמץ סביר. יש הגנות נגד הנסיונות הנואשים להכניס ברגים עקום או לחבר שני לוחות עץ אחד לשני בזווית לא נכונה. היתה אפילו פעם אחת שהייתי בטוחה שעשיתי טעות מרה של בלבול בין שני חלקים דומים מאד אבל שונים במטרתם, וגיליתי שאפילו זה נחסך ממני בגלל שהסדר שלהם בקופסה גרם לי לקחת קודם את אלה שהייתי צריכה קודם לפי ההוראות. חוץ מזה, לעצב מיטה שלמה שאפשר להרכיב רק עם מברג (לא מברגה, מברג.) והמפתח-שוודי-בכאילו הזה שלהם וזהו זה הישג הנדסי בפני עצמו.

אני אישית נהנת מאד מלשבת ולהרכיב דברים כאלה. אני אדם טכני למדי, ואני נהנת לשבת עם מברג ולבנות דברים על אמת. אני גם תוצר מובהק מאד של התקופה של "קופסת לגו זו מרכיבה מכונית ממונעת" או "את הבטמוביל" או מה לא. ואם בסופו של דבר התוצר של שעת המשחק גם שימושי בבית, בכלל טוב.

אי אז, הדבר הראשון שעשיתי בתור ילדה חופזת שמרכיבה את האוטו לגו הממונע היה להגיד, "יאי, לגו!" ולקרוע את כל השקיות שהיו ממוספרות לפי השלבים בהוראות הרכבה, מה שאחר כך גרם לי ולאבא שלי לשבת ולחפש כמו חמורים בכל שלב את כל החלקים הנדרשים. איקאה כמובן לא רוצים שתחסיר את החלק הכיפי הזה בהרכבה, אז הם דאגו לשים את כל החלקים בשקית אחת ולתת לך לנסות להבין לבד איזה מק"ט זה איזה סוג של בורג. או שאולי הם מניחים שכולם היו מכונאי טנק או משהו. זה לא נוח ברמות שאי אפשר אפילו לתאר.

וכמובן לא ברור אם זה פלוס או מינוס זה שאין יותר מלל בהוראות הרכבה. הציורים מסבירים את עצמם עד הרגע שיש לך תהיה כלשהי, והחלקים מסומנים רק במק"טים, מה שגורם לזה שאין הערות כמו "תיזהרו, זה וזה נראים ממש דומה, אבל ממש חשוב איזה מהשניים לוקחים…" שלא תפספסו חלילה את החוויה של לפרק את מה שכבר חשבתם שהרכבתם לפחות פעם אחת.

אוקיי, אז בסופו של דבר היתה לנו הרכבה משעשעת יחסית, אם כי מעצבנת לעתים, ובסוף יש לנו מיטה. ואפילו רגע של "מה עושים עם החלקים האלה שנשארו?" (שכחתי בורג אחד. אופס. מזל ששמתי לב כשהחור שיועד לו עדיין היה נגיש.)

אבל בכל זאת, איקאה נשארו בשבילי משהו שאני שונאת. משהו שמרהט יותר מדי מהבית שלי רק כי הם זולים מספיק וכי לחבר שלי היו רהיטים שלהם לפני שעברנו לגור ביחד. והם לא מסוגלים אפילו לתת לי להרכיב את הצעצועים שלי בשקט.

מודעות פרסומת

פורסם בנאצה, צרכנות

6 תגובות »

  1. מצאתי לך כיסוי למיטה החדשה:
    http://saveonbedding.com/pro1169747.html
    עכשיו את רק צריכה להשיג את הגרסה הזוגית 🙂

    תגובה של Nati CT — 19/11/2007 @ 10:33 PM

  2. אני לא סובל את איקאה מסיבה אחת ויחידה:

    המבנה שלהם הוא המקום היחיד בעולם שבו הרגשתי קלאוסטרופוביה, וזה כולל בונקרי בטון מבוטנים ותת-קרקעיים שיצא לחיות בהם תקופות ארוכות ומעלית שפעם נתקעתי בה. ברצינות, ממש תחושת מועקה פיזית ורצון לברוח. זה גם לא מקרי, זה קרה לי שם פעמיים. כנראה שזה משהו בארכיטקטורה הפנימית שלהם, שצורחת עליך "תקנה! תקנה! תקנה!" בכל הכל האפשרי בלי להרוג אותך במקום, ולא מאפשרת לך לברוח ממסלול העינויים הצרכני שלהם.

    חוץ מזה, הרהיטים שלהם דווקא די סבבה, ובתור גבר-גבר עם כישורים טכניים בסיסיים למדי אני אפילו מצליח להרכיב אותם בלי ברגים מיותרים או חלקים הפוכים 🙂

    תגובה של דודי קינג — 20/11/2007 @ 5:56 PM

  3. קנית אותי
    אבקר לעיתים יותר קרובות בבלוג

    תגובה של רב חובל — 20/11/2007 @ 10:10 PM

  4. "רב חובל" – ידעתי שתאהב את הבלוג הזה 😉
    ולהילה עצמה, או סתם לקוראים, אתוודה שעד היום לא נחתה כף רגלי, ולו בטעות, בתוך איקאה. לא אידאולוגיה, אלא עצלנות בלבד. חוץ מזה, לקנות מוצרי אלקטרוניקה הרבה יותר מרתק מלבחור בין עציצים וכו'.

    תגובה של יואב פ — 23/11/2007 @ 7:29 PM

  5. אגב הקטע עם הכרטיס אשראי – נתקלתי בו גם בעזריאלי איפשהו.. ונדמה לי שזה היה אפילו שהייתי במדים.

    תגובה של יואב פ — 23/11/2007 @ 7:30 PM

  6. אסור לאבד תקווה ושפוט להאמין שיש באנשים טוב פנימי…
    רצון להיות טובים ללא תגמול.

    תגובה של Drazick — 03/12/2007 @ 3:35 PM


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: