פילה הלג שונאת אנשים

פילה הלג שונאת מרקטינג "קומוניסטי" | 10/01/2008

אני כותבת את הפוסט הזה בדרך למשרדים של יבמ בוירג'יניה. לא, גם אני לא יודעת איפה זה. והפוסט הזה, לאורך הדרך, כמעט והפך לפוסט על נושאי יוזביליות, ז"א על דברים שלא שמישים בעליל, בכוונה או בטעות.

למשל, האתר של יבמ. אנחנו עובדים עם מוצר כלשהו שלהם, ואנחנו צריכים להוריד אותנו. האנשים של יבמ שולחים אותנו לאתר עם יוזר וסיסמה. הלכנו. עכשיו, אחרי סדרה של בערך 30 קליקים סודיים מגיעים לדף שאיתו אפשר להיכנס להורדות תוכנה. שם נדרשים להכניס שם וסיסמה שוב.למה? כובע. עכשיו, לעשות שוב "I agree" על לא ברור מה. עכשיו צריך לחפש את מה שרוצים להוריד. מכניסים את השם של התכנה שמצפים לעבוד איתה, ומקבלים בערך שלושים אופציות שאי אפשר להבדיל ביניהן, ואז מתגלה התגלית הגדולה. יבמ הם מחסן החלפים לרכב של עולם התכנה. הורדות מהאתר שלהם עובדות על ידי מספר קטלוגי. מצויין, לא? הולכים ישר לדברים שקנינו מהם, אין בלבול ואין שום בעיות. נכון? לא ממש. הלכנו לחוזה והוצאנו את המספרים הקטלוגיים של הרכיבים שקנינו. אבל המק"טים בחוזה שונים מהמק"טים של האתר (כן, כן. יש להם שני סטים, אחד למכירות ואחד לשימוש אמיתי.) ואי אפשר למצוא אותם. מרביצים לקיר קצת ושולחים להם מייל לגבי זה. כי חלאס, צריכים לעבוד! מקבלים מהם תשובה של רשימה ארוכה של מק"טים, אחד מהם כבר הצלחנו למצוא לבד, אחד מורידים… רק שאי אפשר פשוט לשלוח לינק למישהו שיוריד. צריך להגיע את כל הדרך לבד, ואז האתר פותח אפלט ג'אווה שאמור לעשות בערך את התפקיד של מנהל הורדות, אבל הוא
גרוע בזה, אז ההורדה לוקחת שעות. בסוף מגיעים למק"ט של ה"רכיב" הכי חשוב… אין באתר. זאת אומרת, המק"ט של המסמך הסברים שם, אבל התכנה עצמה לא שם. יופי, אי-בי-פאקינג-אם.

אבל לאורך הדרך, בשדות תעופה שונים (נתב"ג, ניוארק, דולס) כשניסיתי שוב ושוב לשבת, לפתוח מייל, ולכתוב את הפוסט הזה, ולהעלות קצת נקודות מעניינות על מקרים של יוזביליות נמוכה מכוונת ועל איך אם יבמ היו מתאמצים הם לא היו מצליחים לעשות אתר גרוע יותר, אבל בינתיים נתקלתי במשהו גרוע בערך באותה המידה, אם לא יותר: פרסום ושיטות מרקטינג אחרות שדוחפות לך את הצורך לקנות דרך שיתופיות ורגשות קומוניסטים אחרים.

אני לא מדברת על דברים כמו הפרסומות הסובייטיות של "תהיו אזרחים טובים, תקנו סיגריות", אלא על דברים יותר מלוכלכים. דוגמה מאד בולטת (דבילית, אבל בולטת) היתה למשל הפרסומת של פלאפון עם גאידמק ש"לא קונה יותר שום דבר", וחוזר לבגדי הפועל שלו ורוקד עם שאר הפועלים. אצלנו לא קונים! אצלנו קומוניסטים! אז תשלמו לנו כסף!

גרוע מכך, הם כל המקרים שמשחקים על רגשות או ידע על שיתופיות. למשל, אחרי שנים של דיבורים על רישות העולם בהוטספוטים של ווי פיי, הפרסומות ושלטים בבתי קפה ותחנות רכבת של "כאן יש הוטספוט!" שדות תעופה הלכו למדרגה הבאה. הם מפרסמים בכל פינה אפשרית, על כל קיר פנוי ועל כל שלט רענן, "We have wifi!" (במילים אלה ממש, לפחות בניוארק) ואז כששלפת את המחשב, התיישבת, אולי אפילו מצאת חשמל פנוי, התחברת לרשת… פתחת מייל ולא עובד שום דבר. אז אתה נאבק במחשב, רב, צורח ובסוף פותח גוגל רק כדי לראות אם לפחות זה עובד ומקבל את הדף הראשי של שדה התעופה. כבר עשית הכל, ואתה אפילו מחובר, אז רק $4.95 ותוכל גם להשתמש בכל האינטרנט הזה!

וזה לא כמו במלון, שבתיאור החדר כתוב שיש אינטרנט בתשלום. הוא אפילו יקר. אבל הוא בתשלום בהצהרה, בכל מקום בו אתה מחפש כדי לבדוק אם השירות קיים. הם גם לא דוחפים לך מתחת לאף שיש אינטרנט. מי שצריך ישאל. אם הוא הוא צריך מספיק, הוא ישלם.

יש סיבה שבימינו בארץ, כשמפרסמים בטלויזיה שנותנים מכשיר טלפון חינם הקריין חייב לומר בעל פה "למדברים מעל 200 דקות ובתשלום קבוע". משרד התמ"ת החליט באיזשהו שלב שלהבטיח ולתת לך לגלות בזמן התשלום מה זה אומר זה לא בסדר. כמו שיש חוק שאומר שכשיש "עד 70% הנחה" ה"עד" צריך להיות לא יותר קטן מגודל מסויים, נדמה לי שבאחוזים מהגודל שבו כתובה כמות ההנחה.

אני יודעת שאתם ממלמלים לעצמכם כרגע שאין קשר בין לכתוב "חיבור אינטרנט" על הקיר להטעיית הצרכן, אבל יש מידה של הטעייה בלהגיע עד הקופה עם משהו שאתה רוצה ולגלות שהוא לא מתנה. כל אדם שני, אולי שלישי, ישלם בכל זאת במצב הזה.

האינטרנט עצמו הוא נקודה כואבת בכל העסק הזה. למה? כי יש פה שימוש ציני אם לא מרושע בעובדה שהאינטרנט הוא מקום קומוניסטי בעיקרו. המידע הוא שיתופי, האתרים הם ציבוריים, ואפילו הביטים עצמם שעפים להם באוויר הם ציבוריים למדי. בכל מיני מקומות בעולם אפילו היו פרוייקטים של אנשים בעיר שמקדישים עד כדי שליש מהתקשורת שלהם בבית לרשת וויירלס הציבורית של העיר. בתי קפה נותנים לך אינטרנט חינם (אמנם כדי שתשב שם יותר זמן ותקנה קפה) ובאיזורים ציבוריים יש אינטרנט. זה האידיאל העולמי של שיתופיות ובכלל של חינם. ופתאום על דבר כזה לעשות את השטיק הזה של אה, רגע, בעצם זה לא חינם… כצרכנית של אינטרנט יותר מעשר שנים, אני נפגעת.

אני יודעת, זה דבילי להפגע מצורת שיווק. אבל עוד נשארו לי אידיאלים פה ושם, וחבל. ובדיוק בצורה שבה לא ימכרו לי קוסמטיקה בלומר לי שאני מכוערת או מוצרי דיאטה בלומר לי שאני שמנה (לא, באמת. תחשבו על זה. השיווק של דיאטות למיניהן תמיד מתמקד במישהי מידה 0 מספרת איך פעם היא היתה מידה 2, כדי לגרום לך לחשוב שאם היא צריכה דיאטה, מה יהא עלי? שומן רוטט לא אטרקטיבי מספיק כדי למכור דברים, ולקרוא ללקוחות הפוטנציאליות שמנות בפנים פשוט ירגיז אותן.) הייתי מצפה שלא ימכרו לי אינטרנט בלהבטיח לי אותו חינם.

זה הכל.

נ.ב. אני בניו יורק, אז אני אהיה קצת יותר איטית בלאשר תגובות של אנשים חדשים. קבלו התנצלות.

מודעות פרסומת

פורסם באינטרנט, נאצה

6 תגובות »

  1. גם לי חרה שהאינטרנט בנמלי תעופה בארה"ב הוא לא חינם, כפי שהוא בארץ. זו נקודה לחיוב שיש לישראל על פני ארה"ב – כאן אפשר להניח שדברים מסויימים יהיו בחינם, בעוד שבארה"ב אנשים יתפלאו על כך שבכלל העלית את הסברה שמשהו יהיה חינם. מבחינתם, "יש לנו WIFI", זה כמו שבחנות מחשבים יהיה כתוב "יש לנו אייפונים" זה לא אומר שזה בחינם…
    ואם כבר נמלי תעופה ופרסום מעצבן, את לא נתקלת בפרסומות WiFi? כלומר, 80% מההוט-ספוטים הם למעשה מודעות פרסום שלא מאפשרות לך להתחבר לרשת. לא ראית את זה?

    תגובה של איתן — 10/01/2008 @ 2:19 PM

  2. אז זה מה שאלה? זונות. ביליתי שעתיים בדולס בדי-סי אתמול מנסה את כל השבע עשרה הוטספוטים. בלע.

    וגם האינטרנט בנתב"ג הוא לא חינם. זאת אומרת, הוא חינם לארבעים דקות, ואתה צריך להגיע שעתיים לפני הטיסה. חשבון פשוט שווה כסף.

    תגובה של פילה הלג — 10/01/2008 @ 3:06 PM

  3. רק בגלל שהזכרת קומוניזם – ה"חינם" הזה הוא האמ-אמא של האשלייה הצרכנית. אין דבר כזה ארוחות חינם, נקודה. אם זה ב"חינם", כנראה שאת משלמת את זה באופן אחר (מיסי הנמל של נתב"ג, מחירים גבוהים יותר בדוטי-פרי בגלל שכירות גבוהה, מחירים גבוהים יותר של כלל המוצרים כתוצאה מעלויות פרסום וכו').

    אני הייתי מעדיף כלכלה שבה *הכל* עולה כסף, אבל מצד שני, האדם יודע ובוחר בדיוק על מה הוא מעוניין לשלם. לבה של הכלכלה הצרכנית הוא האשלייה, ובאמצעותה ניתוק הקשר בין מה שאתה קונה ובין הסכום שאתה מוציא עליו. ה"חינם" הוא חלק מהאשלייה הזו.

    תגובה של דודי קינג — 10/01/2008 @ 6:06 PM

  4. You keep using the word "communist". I don't think it means what you think it means.

    תגובה של Moshe Zadka — 10/01/2008 @ 7:26 PM

  5. אני חושב שיש פה רעיון יפה – הגודל של ה"עד" יחסית לשאר המודעה, צריך להיות לפחות אחוז ההנחה שהמודעה מבטיחה. 🙂
    מעבר לזה, אני מסכים עם איתן במובן הזה שאני חושב שזה שאת מפרשת את "We Have WiFi" כ "We Have Free WiFi" זה סתם הרגל מגונה שלך. לא ממש הייתה פה הטעיה.

    תגובה של קופר — 10/01/2008 @ 9:52 PM

  6. חינם ל-40 דקות?
    מי אמר MAC Spoofing? 🙂

    תגובה של Nati CT — 12/01/2008 @ 12:37 PM


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: