פילה הלג שונאת אנשים

פילה הלג אוספת את המשפטים של יום הזכרון תשס"ח | 09/05/2008

זה לא פוליטיקלי קורקט לשנוא את יום הזכרון. אבל מה לעשות. טוב, אולי לא שונאת. אבל אני מבריזנית טקסים סדרתית גם ככה, אז גם מהטקסים המעיקים של הצבא והתיכון הייתי מתחמקת. פעם אחת גררו אותי לטקס של בית הספר הריאלי, משהו מזעזע. לא יודעת איך לא התחמקתי גם מזה. ואי אפשר לאהוב יום כזה, אז אולי אני לא לבד.

בכל זאת, זה מעלה כל שנה (שאני בארץ בתאריך) דברים שאני מנסה רוב השנה להדחיק. ולפני כמה שנים, כבר לא זוכרת כמה, שהוא הפך מיום הזכרון ליום-הזכרון-לחללי-צה"ל-ונפגעי-פעולות-האיבה זה גרם לי למין מועקה שאני לא מסוגלת להסביר. פעם זה היה יום החיילים המתים. כמו שיום הזכרון לשואה ולגבורה היה פעם על הגבורה ולא על השואה. אז נכון, יום השואה הפך להיות על הקורבנות ולא על מרד הגטו כבר לפני עשרות שנים. לקח עוד הרבה זמן עד שגם יום הזכרון הפסיק להיות רק על ה"חיילים האמיצים" והתחיל להיות גם על אלה שפשוט היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. על אלה שהתחילו את מדיניות העורף סופג בשביל הצבא.

אז אספתי בשבילכם קצת ציטוטים נבחרים מהאנשים סביבי. הם ישארו עלומי שם.

"תצא מוקדם מהעבודה שלא תיתפס בצפירה."

"לפחות יש אחלה מוזיקה ברדיו."

"יא, איזה פקקים של לפני צפירה."

"מה, אין סופר היום בערב? זה לא בילוי, זה קרטון חלב…"

"שיט, צפירה."

"אין מסעדות. מה אני אמורה לאכול היום?"

"יא, איזה פקקים של אחרי צפירה."

"תראה, תיכוניסטיות בחולצות לבנות. למישהו יש מים?"

נ.ב. מישהו שם פעם לב שהמצלמות שמשדרות מהטקס בהר הרצל עוברות בין שוטים ועושות זום באמצע הצפירה? מי הצלמים שעושים את זה במקום לעמוד בצפירה? ויותר מזה, מי הבמאי\מפיק שצועק עליהם הוראות באמצע הצפירה?

מודעות פרסומת

6 תגובות »

  1. אני לא מכיר את כל הציטוטים, אבל את בהחלט צודקת. והקטע עם המצלמות בצפירה – כבר שנים שאני חושב על זה, ולא יצא לי (עדיין) לכתוב על זה 😛

    תגובה של יואב פ — 09/05/2008 @ 11:06 AM

  2. המממ… יכול להיות שאת פשוט מסתובבת קצת יותר מדי בחברת בני 20-25 מהמעמד הבינוני-עליון החושבים שסרקזם היא דרך נאותה להתמודד עם המציאות, ושמשוכנעים שציניות היא תכונה חיובית שיש להתגאות בה.

    אל דאגה, אלו תופעות מוכרות, שבדרך כלל עוברות עם הגיל. לרוב, הבדרנים הצעירים עוברים מהפך חד אל השמרנות עם הנישואין ועם הקידום לתפקיד ראש צוות בחברת ההיי-טק בהם הם עובדים, בלי להיות ממש מודעים לכך. מיעוט מסוים ממשיך באותו הלך רוח ילדותי, ומושך את הסרקזם העבש עד גיל העמידה, ובשלב מסוים שוקע במצב קבוע של דכרון ומיזנטרופיה (או חוזר בתשובה/חווה הארה ניו-אייג'ית). רק בודדים מצליחים לפתח במקביל גם יכולת חשיבה עצמאית וגם חיי רגש בוגרים.

    תגובה של דודי קינג — 09/05/2008 @ 11:57 AM

  3. דודי – למעשה, רוב הזמן אני נמצאת עם אנשים נשואים בגילאי 30-35, רובם עם ילדים קטנים. והראש צוות הוא הכי ציני\מריר מכולם. וזה כל מה שאני אומר לפני שהם יסקלו אותי באבנים.

    תגובה של פילה הלג — 09/05/2008 @ 7:04 PM

  4. גם אני חשבתי לכתוש עוד קצת את בורגני/עבדי תעשיית ההיי-טק, אבל אז הבנתי שאני צריך לאוורר את כל המרירות והסרקזם שגרמו לי לכתוב את התגובה הקודמת, ולהתחבר לבודהא הפנימי שבי 🙂

    (אומממממממממממממם)

    תגובה של דודי קינג — 10/05/2008 @ 1:15 AM

  5. אגב, בנוגע למה ששאלת על צלמי יום הזכרון – בהיסטוריה האישית המגוונת והמוזרה שלי יש גם התקופה שבה עבדתי כצלם הוידאו של "יד ושם", בה צילמתי בין השאר גם במהלך יום השואה והצפירה, כך שאני יכול להעיד באופן אישי. בקצרה, צלמים (וידאו וסטילס) הם עם שאין לו אלוהים. הם יעיפו קשישה חביבה אל מתחת גלגלי רכבת דוהרת בשביל להשיג פריים טוב, אז קצת לזוז בזמן צפירה זה כבר ממש כסף קטן.

    תגובה של דודי קינג — 10/05/2008 @ 1:22 AM

  6. העניין עם הצילומים בצפירה – גיליתי את זה רק השנה (אני לא נוהגת לצפות בטקס הירושלמי בדר"כ) וזה הכעיס אותי לאללה. גם כיוון שאני לא חושבת שהנוהג לעמוד בצפירה יכול לדלג ככה על צלמים (הצדקנים האלו בסוף מטיפים מוסר לחרדים), אלא גם כי הרעיון של הצפירה הוא להתייחד לרגע קט עם זכרון החללים, אתה ומחשבותך, ולא לצפות ב"קליפ זכרון" בעריכת מיטב הציניקנים.

    תגובה של תמר — 12/05/2008 @ 11:51 PM


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: