באחד האמשים בזמן האחרון קנה אבא פיל (הוא הרבה יותר נחמד מאבא פיל של פילפילון) לפילה זוג אופניים כדי שתוכל לעשות כשאר התל אביבים ולא להוציא את האוטו מהחניה המעולה כדי להגיע למקום ממש קרוב לבית. כחובבת כושר ושאר ירקות, הפילה החלה גם לנסוע את פארק הירקון הלוך וחזור.
הייתי בכל מיני חו"ל בזמן האחרון, במדינות חובבות אופניים. באמסטרדם יש רמזור נפרד לאופניים ואיש אחד צעק עלי כי עמדתי קרוב מדי לשפת המדרכה והבהלתי את הבת שלו מספיק שהיא כמעט איבדה שיווי משקל. בפריז יש נתיב אופניים עם מפרדה בגובה 10 ס"מ משאר הנתיבים כדי שהוא לא יהפוך לנתיב חניה\עקיפה (עיריית ת"א, לתשומת ליבך) ובסנטרל פארק יש נתיבים נפרדים להולכי רגל, אופניים ורולר בליידס, שאם תעיז רגלו של מישהו מהסוג הלא נכון לדרוך בנתיב הלא נכון, במקרה הטוב הוא יחטוף קללות כמו שרק הניו יורקים מסוגלים לשלח, ובמקרה הרע יתקעו בו ואז יתבעו לו את האמ-אמא כאשם בתאונה – ובצדק.
שמתי לב, עוד כשהייתי הולכת את פארק הירקון ברגל, ששביל האספלט הקרוב למים מחולק במרכזו עם פס לבן. פעם בכמה מטרים, חמישים או מאה, יש ציור בכל אחד מהחלקים. בצד אחד יש איש גדול ואיש קטן מחוברים בידיים. בצד השני יש שני עיגולים מחוברים בקו. תהיתי על קנקנם של הציורים זמן רב, אבל הם לא הפריעו לי. עכשיו, כשיצא לי לחרוש את הפארק כרוכבת אופניים, אני יכולה לומר שפיענחתי באופן סופי ומושלם את משמעותם.
שני העיגולים שמצויירים על חצי המסלול שיותר רחוק מהגדה (בשני הצדדים) מסמנים גלגלים. קל, לא? ברור לגמרי. זה אומר כמובן שזהו מסלול שנועד לשמש:
* עגלות של תינוקות
* זקנים בכסאות גלגלים (עם או בלי פיליפינית)
* ילדים קטנים עם רולרבליידס ואמא שמחזיקה להם את היד
* ילדים קטנים עם אופניים עם שלושה גלגלים
* ההורים של הילדים הקטנים עם הנ"ל
* ילדים קטנים דוחפים טרקטור צעצוע צהוב
* כל החמולה של זו שדוחפת עגלה של תינוק
* אופניים עם גלגלי עזר של ילדים שנמאס להם ואבא שלהם שמחזיק אותם על הכתפיים וגורר את האופניים
* ילדים עם הפטנט המוזר ההוא של גלגלים בנעלי ספורט
* טוסטוסים
* כלב עם גלגלים במקום רגליים אחוריות
והחלק עם האנשים? בשביל הולכי רגל, כמובן.
ואופניים? לא בטוחה. אולי על הפס עצמו. בינתיים אנחנו פשוט כמעט-נתקעים בכולם.
הבעיה האמיתית היא בחלק המזרחי יותר של הפארק – מזרחית לראש-ציפור. שם, התמרורים של הולכי הרגל והאופניים מחליפים צדדים עם כל צביעה מחדש. פעם הולכי הרגל משמאל לאופניים, ופעם מימין.
הייתי רוצה להאמין שזה נובע משאיפה לשוויון ולא משלומיאליות, אבל בשורה התחתונה זה גורם לכך שהולכי הרגל והרוכבים נפגשים באמצע. אירוע מצער עבור כולם.
תגובה של איתן — 21/06/2008 @ 10:44 PM
ברוכה הבאה לקהילת הרוכבים התל-אביבים! סיסמתנו: "אנחנו חולמים על אמסטרדם, ולא רק בגלל הגראס".
הסכנה הכי גדולה על שביל האופניים בפארק היא כלב קשור לרצועה. לא רק שהנתיב שלו בלתי צפוי כמו זה של פעוט בן 3 על אקסטזי, קפיצה אחת שלו הצידה ולרוב השביל נמתחת הרצועה כתיל-המעדה קטלני בסגנון עדות הוייט-קונג. הכלבים (והפעוטות, שיותר משפחדתי עלי פחדתי עליהם) הם הסיבה שהפסקתי לרכב בפארק. הצד המזרחי הוא עוד סביר, אבל בשום אופן לא בסופי שבוע.
תגובה של דודי קינג — 22/06/2008 @ 1:43 AM
אבא פיל ! אבא פיל!
אבא פיל אוטומוביל!
תגובה של איליה — 24/06/2008 @ 12:36 AM
ואם כל זה לא מספיק – לעיריית ת"א יש גם נטייה מעניינת לשתול עצים דווקא באמצע הנתיב של האופניים בפארק הירקון, מה שמחייב את הרוכבים לבצע סללומים חינניים ביניהם. מילא כשמדובר בעצים בחלקים הוותיקים של פארק הירקון, שבטח נשתלו עוד בתקופה שאף אחד בעיריית ת"א לא ידע איך נראים אופניים, אבל יצא לי כבר להתקל (מטאפורית למזלי, לא פיזית) בשני עצים שכאלה בשביל אופניים ליד רמת החייל, באזור שרק נחנך רשמית לפני כמה שבועות…
תגובה של שי — 28/06/2008 @ 1:37 PM