רשמים מיום כיפור

אתמול בצהריים, ברחוב ליד הבית שלי, נרשמה הסצנה קורעת הלב הבאה: איש לקח אופניים עם כיסא ילד מחובר אליהם והתחיל לגלגל אותם במורד הרחוב. לא רחוק מנקודת מוצאו, ילד בן אולי שלוש התחיל למרר בבכי. האיש ישר הסתובב וחזר. בינתיים, אישה הרימה את הילד הבוכה על הידיים.

"לא, זה בסדר, חמוד," היא אמרה לו. "זה רק ליום כיפור. הוא יחזיר אותם ישר אחרי!" ובכל זאת הילד לא נרגע. ההורים הלכו איתו לכיוון אחד, והאיש עם האופניים לכיוון השני. והילד לא הפסיק לבכות עד שיצא מטווח הראייה שלנו.

בלילה הלכנו עד גשר ההלכה והסתכלנו על איילון. באיילון דרום היו שלושה תיירים אמריקאים עם שני כלבים שהרימו חצובה באמצע הכביש והצטלמו. הבחורה הרימה את החצאית למצלמה. באו כמה מכוניות והם ברחו, אחד הכלבים על הידיים ואחד הולך לידם. כל כך פחדתי שהוא ירוץ פתאום אחרי האוטו וידרס. אבל הוא לא רץ.

שני אנשים על אופניים רצו אחרי כלב, עצרו ושאלו אם ראינו מישהו שמחפש כלבה. אנשים טובים.

היום בצהריים, מתחת לגשר רוקח בנתיבים של נמיר שנוסעים צפונה היה טורניר רולר הוקי. מגניב לגמרי.

ופעם ב- אמבולנס עובר.

פשוט דבר אחד שאני חייבת לשאול: למה ביום כיפור אנשים נוסעים עם ארבעה וינקרים דולקים? ילדים על אופניים לא ישימו לב לזה שאתם עם עוד קצת הבהוב בנוסף ל-, אתם יודעים, פנסים של אוטו עם רעש של אוטו שמגיעים. וזה לא שזה מזהיר את השלוש מכוניות האחרות באיילון. עכשיו, עובדים זרים וערבים לא מדליקים וינקרים כשהם נוסעים. רק יהודים. זו איזושהי תרופת מצפון שלא שמעתי עליה?

---

פורסם בדת, ישראליות, נאצה