פילה הלג שונאת העמדות פנים

היה יום האישה הבינ"ל שלשום, מסתבר. ואיכשהו אני מופתעת שלא הייתה אף שדולת נשים מחוץ לתחרות מלכת היופי, מכתירה כבשה לזכר ימים עברו. וכמובן שהחדשות הביאו את חיים אתגר, האיש שתפקידו לראות יוטיוב כל היום, כדי לדבר על נשים באינטרנט. ואיכשהו, לא שאני מופתעת, זה נגמר בלהראות קליפים של בחורות כמעט-לא לבושות. זה כנראה היה כדי לרכך את הקהל לקראת ה"חוקרת מגדר" (קרי: דוקטורנטית זועמת) שדיברה אחריו.

לכבוד יום האישה הבינ"ל, גורביץ כתב דבר-מה יפה על ליברליות והשפלת נשים. איפשהו שם הוא שם לינק ל"טור דעה".

בסוף השבוע, פרסמה "נעמי בן עמי" – אם היא אכן קיימת; השם הזה מופיע בגוגל כשמה של מנהלת "נתיב", ובעליל לא מדובר באותה אשה, אם אכן באשה מדובר – מאמר בוויינט, שבו ניסתה להגן על "קווי המהדרין". מדובר בדמות מפוקפקת, שמתיימרת לדבר בשם עמותה או אגודה שאין לה כל זכר – "שדולת הנשים העולמית למען התחבורה המוסדרת" – וב"חדרי חרדים" נטען שמדובר בהמצאה של חסידות גור, הפסיכית שבין החסידויות בכל הקשור למעמד נשים.

(לינקים מן המקור)

אז קראתי את המאמר. אולי כי הייתי חייבת לראות, או אולי כי לא האמנתי שזה יהיה כל כך גרוע. זה כן, אגב. וגם הטוקבקים, אם למישהו היה ספק.

אפילו בלי לנסות לעמוד על משמעותם של קטעים תמוהים כמו "בנוסף לכך, במידה ואכן תיווצר סיטואציה שיקשה לחרדים לנסוע בתחבורה, הציבור החרדי יחפש לעצמו אלטרנטיבה. תיווצר תופעת 'רוזה פארקס' במהדורה חרדית, ומצב התחבורה בישראל יחזור כ-15 שנה אחורנית." (ברצינות, רגע. מה הקשר בין חיפוש אלטרנטיבה לרוזה פארקס, ואיך תתנהג לה רוזה פארקס חרדית? תתעקש לשבת במאחורה של האוטובוס? ומה היה מצב התחבורה הציבורית לפני 15 שנים, חוץ מאשר יותר זול?) יש משהו בטקסט הזה שהטריד אותי מאוד.

אני רוצה דווקא להיטפל (והתנצלותי הכנה לשונאי דרידה שעוד רגע ימרטו את שערות ראשם) לדבר קטן אחר, והוא השימוש הקצת מופרע של הכותב(ת) במרכאות. ספציפית, הטרידו אותי משפטים מסוג זה: "מה שמסכן אלפי מקומות עבודה של 'חילונים' העובדים בחברות התחבורה…" כי הרי, הם "חילונים", אתם מבינים. עם נפנוף הידיים באוויר בתנועת מרכאות. זה רק בכאילו, זה לא חשוב. כל ה"חילונים" ו"חרדים" ו"דתיים" הזה, זה סתם. הרי כולכם יהודים, וזה לגמרי לא ברור לנו למה, בעצם, אתם לא עושים מה שהרבי אומר. (פעם, בנושא ההפגנות בירושלים, בהשתלשלות מייל שכללה בעל תשובה אחד, הוא הסביר לנו שמבחינת רוב החרדים העובדה שמסתובבים בעולם יהודים שלא שומרים שבת וכשרות, זה סוג של חלוקה באפס. תמיד אהבתי את התיאור הזה.)

עכשיו, אני נוטה לחשוב על עצמי בתור אדם סובלני, יחסית. (לא, באמת.) ואני מכבדת את אמונותיהם של אנשים, גם אלה שחילוניים קיצוניים יותר ממני וגם את אלה שפחות. ונכון שרוב האנשים לא יבחרו את מידת הדבקות שלהם במצוות היהדות בתור אחד ממרכיבי הזהות העיקריים שלהם, אבל זה לא אומר שזה לא קיים. ויותר מזה, זה יהיה די נאיבי לנסות להעלים מזה עין. חוץ מזה שאני חושבת שזה פוגעני לומר שכל רגע אפרוץ בתהליך תשובה כמעט-מיידי ואורח-חיי הנוכחי הוא מין העמדת פנים או דבר-מה נמוג… חוץ מזה, זה גם יהיה מוגזם לומר שאין מודעות מתמדת לזה ביחסים בין שני אנשים. בדיוק כמו שאני יודעת של. מערבבת בשר וחלב אבל לא אוכלת חזיר, אז אם אני מזמינה אותה לבשל איתי קרבונרה זה צריך להיות עם חזה אווז, בעוד שכשהולכים עם ש. לאנשהו, צריך מקום עם תעודה. בדיוק כמו שאחת החברות שהיו לי בתיכון הייתה תמיד נמצאת אצלי בבית, אבל בפסח הייתה מציעה לי לבוא אליה כדי שהיא תוכל להמשיך להעלים עין מזה שהבית שלי לא כשר. זה עוד אחד מהדברים האלה שחייבים להיות שם כדי להיות מסוגלים לנהל את האינטראקציה, כמו לדעת שמישהו נפגע משפה בוטה, או שמישהו לא שומע כל כך טוב אז צריך לדבר בקול רם.

המרכאות הללו שוללות את האפשרות לדו קיום. הן מציבות עובדה: הכול העמדות פנים, יש רק דרך אחת אמיתית. רוצים לנחש איזו דרך היא הנכונה, ילדים וילדות? את הפתרון יש לשלוח למערכת, ובין העונים נכונה תוגרל הזכות להיסקל כאפיקורוס להכעיס.

ובנימת סיום, אציין שהחילונים שם במאמר הם "חילונים". הרפורמיות הן באמת רפורמיות. שלא נשכח רגע מי השטן שצריך להדיר מעמנו.

---

פורסם בדת, ישראליות, נאצה