בויכוח בין בעלי דעות מנוגדות, הפלורליסט יפסיד תמיד. כי הוא יחטא לעצמו לטעון שרק החלק שמנוגד לדעתו של השני תקף, וברגע שהוא אומר, "גם דעתך תקפה," אף אחד כבר לא שומע את "כל עוד אתה לא כופה אותה על אחרים."
לעתים אני חושבת שההורים עשו לי עוול שגידלו אותי לפלורליזם, זו עמדת נחיתות מתמדת.
אני לא מסכים – האם תוכלי להסביר למה את מתכוונת כשאת אומרת פלורליסט? לא נראה לי שזה אדם המאמין שכל הדעות תקפות – אלא רק שהן לגיטימיות.
למשל, בויכוח של פלורליסט אתאיסט עם לא פלורליסט דתי – הוא יוכל לומר – "לדעתי אין אלוהים, אבל מותר לך לחשוב אחרת" (כמו "אינני מסכים למילה מדברייך אך אהיה מוכן להיהרג על זכותך לומר אותם" של וולטר).
תגובה של אג — 05/06/2011 @ 7:35 PM
לא, לא. קלעת בדיוק לכוונתי (התכוונתי לתקף במשמעותו העממית של valid ולא ההגדרה מלוגיקה). רק שבויכוח האמיתי, לא הספרותי, הצד הדתי (או האתאיסטי הלוחמני, או הנגד הפלות, או יותר מדי דיונים אחרים שיצא לי להיקלע אליהם לאחרונה) יומר, ״אז את בעצם אומרת שאין אלוהים״ (או ״את בעד שאנשים ימשיכו לחיות באשליות״ או ״את בעד שכולן יעשו הפלות כל הזמן״) וכמה שלא תתגונן, העובדה שאתה מכיר בדעה אחרת כלגיטימית (נניח, שאפילו פעילת זכויות נשים עשויה להחליט ללדת מהריון לא רצוי) היא לעד נשק בידי הצד השני שאתה כבר מכיר בהם כלגיטימיים, אז עכשיו רק צריך לוודא שתזנח את הדבר השני שהוא שטויות. ומישהו ממוקד מטרה באמת לא ירפה עד שתיקח עמדה שמנוגדת לו כדי להשתיק אותו. ואז איזה מין פלורליסט אתה, הא?
תגובה של פילה הלג — 05/06/2011 @ 11:55 PM
שני דברים:
1. את צריכה להבחין בין שני סוגי פלורליזם: פוליטי ומוסרי. פלורליזם פוליטי הוא זה שמדבר על ההגבלות שממשלה יכולה להציב על יכולתם של אנשים לממש את הפלורליזם המוסרי. בשיח הציבורי הדברים האלה מתערבבים, אבל זה לא נכון לערבב אותם. לכן את יכולה להגיד שלאדם יש זכות להחזיק בדעה מסויימת, אבל לא זכות לפעול על פיה (בניגוד למשטרת מחשבות שאומרת שגם לדעה אין לך זכות).
2. את צריכה להבחין בין פלורליזם לנימוס. זה שלאדם יש זכות להחזיק בדעה שונה משלך עוד לא אומר שאת לא יכולה להגיד לו "סבבה, אבל אתה טועה יותר מילד קטן שחושב שיש סנטה קלאוס".
וגם: כשמישהו מתווכח איתך על האם יש או אין אלוהים, אני לא בטוחה שדעתו קשורה לפלוריזם – אין "ערך" אלוהים.
תגובה של אירית — 07/06/2011 @ 8:18 PM
הבעייה היא דווקא הויכוח אם לגיטימי להיות חילוני או לא, לא אם יש או אין אלוהים. אם כי גם שם האגנוסטי תמיד יירמס על ידי הדתי או האתאיסט, בערך באותו אופן.
אם אלו היו הצרות שלנו, ולא אם מכבדים את הרצון של מישהו לא לדבר עם אישה, נניח.
תגובה של פילה הלג — 08/06/2011 @ 10:34 PM
אני שמחה לבשר לך שאת לא צריכה, בגלל היותך פלורליסטית, לקבל את הדרישה של מישהו להדיר אותך מהמרחב הציבורי. פלורליזם לא אומר שאת צריכה לקבל את כל הערכים שבעולם כלגיטימיים – רק את הסבירים ביניהם.
וכן, יש בעיה להגדיר סביר. ככה זה בפילוסופיה.
בכל אופן, כדי שלא תשימי עצמך עמדת נחיתות בכל ויכוח:
http://plato.stanford.edu/entries/value-pluralism/
תגובה של אירית — 11/06/2011 @ 10:13 AM
כן, למי שמדבר בביטחון עצמי (ואם אפשר תוך נפנוף החלטי בידיו) יש יתרון בוויכוחים. אבל לנו, המפקפקים, תמיד תהיה האמת.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%97%D7%96%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA
תגובה של לא יודע — 24/06/2011 @ 11:32 PM