פילה הלג שונאת בלוגים

שהרי לפילה יש Journal עוד מהימים בהם אף אחד לא השתמש במילה בלוג וזו היתה עוד קהילה שכזו. זה גם היה לפני רשתות חברתיות. הפילה עושה שטויות באינטרנט כשפלוטו עוד היה בטוח במעמדו ככוכב לכת. אז מה מעורר מישהי כזו לכתוב בלוג? כי כל הילדים המגניבים עושים את זה? ייתכן. או כי כבר אין לה שום מקום אחר לכתוב בו כתבי נאצה. ומה לעשות, רק כי אין לה מקום כזה לא גורם לה לאהוב אנשים יותר ממקודם.

החברים של הפילה הזהירו אותה לבחור נושא לפוסט ראשון שאינו מלא נאצה כל כך. אז הנה:

השנה, כמו כמעט בכל שנה, אני משתתפת לי ב-NaNoWriMo, שזה תרגיל באיך-לעשות-שלא-יהיו-חיים-בנובמבר. אבל בדרך מעפנה, שבסופה כל מה שיש ביד זו טיוטת ספר שבחיים לא רוצים לראות יותר. וכמובן שלפתוח בלוג בדיוק באמצע נובמבר זו דרך נפלאה שלא לעבוד על הספר.

אחת ההמלצות לדרכים שיכפו עליך לסיים את הספר היא לספר לכולם שאתם כותבים אותו. לשכנים, למורים, לחברים. אז הנה, אנשים אקראיים באינטרנט! דעו לכם שאני כותבת ספר! ואם אני לא מסיימת אותו עד סוף נובמבר, תרגישו חופשי לצחוק עלי.

המלצה אחרת  קראה לכתיבת צ'ק לאירגון שאני שונאת ממש והפקדתו בידי מישהו שישלח להם אותו אם אני לא אסיים את הספר. אני לא עושה את זה, אבל בעיקר כי אני פחדנית.

אבל הנה. לפחות פתחתי לי בלוג. ואולי גם מתישהו יהיה לי זמן לומר בו גם כמה דברי נאצה.

---

פורסם בנאנורימו, נאצה