פילה הלג שונאת אנשים

פילה הלג חושבת שמשרד הקליטה הם חבורת מטומטמים | 21/09/2011

את הבלוג הזה פתחתי, לפני הרבה שנים, מתוך עצבים על קמפיין פרסומי אחר שהביא אותי למצב שבו אני רוצה לעמוד על הגג ולצרוח. בחודשים האחרונים, הזעם לא עבר את התסכול בשום שלב – עד אתמול. ממקום מרבצי בסלון, בזווית העין, ראיתי פרסומת. ובניגוד לגל הפרסומות ההוא, מאז, לא ידעתי שהיא מגיעה, היא פשוט נפלה עלי בהפתעה מוחלטת.

אחר כך, בניסיון להסביר לחברים ברשת מה זה הדבר הנורא הזה שראיתי כרגע, מצאתי שיש גרסה ארוכה יותר, עם "סיפור". עוד לא החלטתי איזה מהשתיים יותר דוחה.

בואו נתחיל מהעובדה שהפרסומת הזו לא מכוונת לאותם ישראלים בחו"ל, שכן או לא טוב להם שם, שכן או לא מבינים אותם, ושהם כן או לא נטמעים בחברה שסביבם עם הזמן. הם מיועדים לאמא הפולניה המבוגרת של דפנה הזאתי, או של האבא מהפרסומת השניה, ועדיין לא היה לי את האומץ לראות את השלישית, אם כי הבנתי שהיא באמת כוללת את ההורים-של שהם מטרת הפרסומת, כדי שיראו ויראו, והכי טוב, יפעילו את הריגשי. בדיוק בזמן לסבב שיחות החג שמח, משרד הקליטה דאגו לכמה ישראלים בחו"ל למפולת של "איפה יבינו אותך כמו שאת אם את לא פה?" עם מנה בריאה של, "לכי תדעי עוד כמה זמן יש לי לחיות, ואת בחו"ל, אולי כשאני אגסוס תטרחי לחזור לגור ליד אמא שלך" ואולי עוד כמה שנים, כמו מים מטפטפים, זה יחדור.

ומה אומרת הפרסומת הזו לאנשים שכן גרים בחו"ל? כמובן, שלאף אחד לא אכפת אם טוב להם או רע להם, או למה הם שם (ובכלל, מה עם אלה ששם בשליחות המדינה? נו, כאילו שהם לא יורדים אוכלי חינם גם כן.) אבל הם "מתוייגים" ישראלים. ומה אם הם לא רוצים להיות יותר ישראלים? לא! תמיד יהיו!

וכישראלים (לנצח נצחים) זה תפקידם לבוא לארץ ולסבול עם כולנו. גם אם טוב להם שם. או אם שם יש עבודה במקצוע שלהם. או אם הם נסעו לשם אחרי בחיר\ת ליבם.

אה, כן, בואו נדבר רגע על דפנה, הזו מהפרסומת, שתנסה לקחת את בעלה (הלא ישראלי) ולחזור לארץ. מה לדעתכם יקרה לו? איזה מן יחס הוא יקבל ממוסדות המדינה היהודית, ודרך כמה בירוקרטיה הוא יצטרך לקפוץ כדי בכלל להגיע, שלא לדבר על להיכנס ולצאת מהארץ?

אהה, אבל דפנה שלנו ישראלית אמיתית (לעולם ועד) וככזאת, היא בחיים לא תתחתן עם גוי. הוא סתם חבר. יזיז, אפילו. סתם אחד שבא מתרבות כל כך פרימיטיבית שאין בה כבוד לחיילים, או ימי זיכרון, או פטריוטיות, אז היא צריכה לזרוק אותו במהרה, למצוא ישראלי, לעשות איתו עליה-מחודשת (אם הם באים כזוג נשוי, הם חוסכים למשרד הקליטה כסף בהטבות תושב חוזר. מצד שני, אם היא תמצא יהודי אמריקאי ותעלה איתו, היא חסכה לסוכנות עבודה. וידוע שבהגעתך לישראל, המוצא שלך נמחק כליל וערגתך לארץ מוצאך הולכת קיבינימט.) ולהוליד בשר תותחים שישמש להחזיר את הדור הבא של היורדים.

חלילה לנו, הישראלים, להשתלב בעולם הגדול, לחיות טוב, לפתח רעיונות רדיקלים כמו סובלנות כלפי האחר או מחשבות כפירה כמו זה שאולי אנחנו ישראלים בבסיסנו (אם כי קל מאוד לאבד את הגדרת הישראלי בחו"ל ופשוט להחליף אותה ביהודי – לתשומת לב הפרסומת מתוך השלוש שמניחה שאין בעולם יהודים, רק נוצרים וישראלים מתבוללים) אבל זה בסדר לגור במקומות אחרים בעולם, כי זה עשוי לרמז שאנחנו קודם כל בני אדם. לא, עלינו לשוב לארץ הקודש, וכדברי איזושהי להקה, לעשות מילואים, לשלם מיסים, ולנסות לא להיות פראיירים.

לפני כמה שבועות, באיזו ארוחת צהריים בשבת בפורום מצומצם של תושבים חוזרים, דיברו דווקא על הישראליות היתרה של הילדים. כי שולחים אותם לגן ישראלי (כדי שידעו עברית, וילמדו קצת על ישראל ועל יהדות אבל לא מהגן היהודי שעוד ילמד אותם שצריך לשים כיפה ואין אבולוציה) והם חברים של הישראלים האחרים, והם הולכים ל-Israeli Scouts. ההורים דיברו עם החברים שלהם על כמה אני, בעצם, הייתי הילדה החריגה במקרה הזה. ואחוז גבוה למדי מבני דורי (קרי: הילדים של החברים הישראלים של ההורים) כבר חזרו לארץ כדי להתגייס, לפעמים כל כך הרבה ילדים למשפחה אחת שגם ההורים, למרות תכניותיהם, ארזו מזוודות וחזרו לישראל. לא, אלה שמעוניינים שהילדים שלהם ישארו ישראלים מצליחים לא רע, ואלה שלא מעוניינים… טוב, ההורים שלהם תיכף יפתחו בקמפיין ניג'ס, אל חשש.

כמו שמסתמכים עלינו, אלה שכבר תורמים את כספם, זמנם, דמם, לתרום למאמץ ה-HASBARA, עכשיו מסתבר גם בונים עלינו להביא עליה ולעצור את בריחת המוחות במו ידינו. כי להם אין ממש כוח, או יכולת, או קרדיביליות כדי לעשות את זה בעצמם. ואם הייתי מאותם מהגרים ששוקלים חזרה לארץ, הייתי מבטלת תכניות מתוך עצבים.

ולראשונה בבערך נצח, התגובות לסרטון דווקא מעודדות אותי. לפחות אלה שהיו שם קודם.

ולסיום, א' מציע גרסה אלטרנטיבית:

לונג-שוט: עץ אשוח, משפחה יישובה סביב שולחן עמוס מאכלים ובקבוקי משקה, בליל של שיחות ערות. פתאום קלוז-אפ לילדה בצד השולחן שנראית עצובה.
מעבר לאמא מודאגת: "מה קרה, נסטינקה?".
הילדה: "הגננת אמרה לנו שעץ אשוח זה של גויים! … אמא, אנחנו גויים?"

הם רוסים אמיתיים. הילדים שלהם כבר ז'ידים. עיזרו להם לחזור הביתה, ספסיבה.

Advertisements

2 תגובות »

  1. אכן אכן, חביב ביותר.
    הגרסה האלטרנטיבית היא חביבה להפליא. הפרסומת כל כך WTF. נהניתי לקרא.

    וכן, משרד הקליטה מטומטמים. אבל לפחות הם משתדלים.

    הערה נודניקית קטנה ולא חשובה: בבלוג השתמשת בביטוי הלך קיבינימט. מטעם שירות לציבור (ואני מקווה שלא אחטוף על הראש בגלל זה) ילידי הארץ הרבים משתמשים בביטוי כ"לך לעזאזל". למעשה פירושו, באופן הפשטני ביותר "לך תאנוס את אמא שלך".

    תגובה של ponetium — 22/09/2011 @ 4:18 PM

  2. עכשיו חשבתי על זה, ולמרות שהגרסא של א' אכן מוצלחת, אני פתאום מתחיל להיות מודאג שהיא עלולה למצוא חן בעיני לא מעט אנשים – ומהסיבות הלא נכונות…

    תגובה של MuyaMan — 23/09/2011 @ 1:05 PM


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: