פילה הלג שונאת את חוסר הכבוד של החרדים

אבא פיל שלח אותי ביום שלישי בבוקר לגלי צה"ל לשמוע את אילה שעשוע-מירון, הרבה של הקהילה הרפורמית בראש העין, מתראיינת אצל רזי ברקאי על הביטול של מפגש של ילדי בר מצווה של בית הכנסת הרפורמי בראש העין עם ילדי אקי"ם. הממונה על המועצה הדתית ישב על הקו וצעק על "הכת הרפורמית" ועל זה שהיא מזמינה אנשים בלי שכל, אבל עדיין אין לה את הזכות לרוץ אליהם ולהניח להם תפילין.

שוב מצאתי את עצמי רוצה לכתוב פה משהו, ושוב חיפשתי לינק לאיזשהו אתר חדשות. זה קרה גם פעם, כשרציתי להשתמש בהתעללויות שעוברת הקהילה הרפורמית בראש העין כדוגמה לפוסט אחר, ולא מצאתי ולו אזכור. אני יודעת שזה פאסה לקטר על כמה כפיה דתית מציקה לי כחילונית (והיא לא מציקה כל כך) אבל נראה לי שדווקא זה מסביר יותר טוב מכל דבר אחר מה מפריע לי. והוא לא מפריע לי כחילונית, הוא מפריע לי כמישהי שמאמינה שלכל אחד מותר להאמין במה שהוא רוצה, זה פשוט מנומס לא להפריע אחד לשני בתהליך.

לימדו אותי פעם שעשרת הדברות נחלקות לשתיים – מצוות שבין אדם למקום, ומצוות שבין אדם לחברו. ואלה שבין אדם לחברו חשובות הרבה יותר. אז בזמנים אלה, כשלטובת החרדים מלבישים ילדות בנות 12 בשקים ומגרשים את הנשים ממקהלת הכנסת משירת התקווה (עוד מעט יפסיקו לשיר את התקווה, הרי המילים שלה אופנסיביות לחרדים) כקיום מצוות אדם למקום, בואו נבדוק את יחסי אדם לחברו. או שאולי "חברים" שלהם אלה רק חרדים אחרים, לא בטוחה.

די מזמן, השאלתי דרך השרשרת המקשרת של אנשים את קלסר העתונות של אילה שמכיל את התיעוד של העיתונות המקומית של ראש העין ופתח תקווה של השתלשלות האירועים. אני אנסה להציג אותם פה, פשוט כי אף אחד לא הציג אותם בשום מקום. סרקתי את הכל, פחות או יותר, ונראה לי שבהיעדר במה אחרת, אני פשוט אשתמש בזאת. אני חייבת להתנצל על איכות הסריקות, הן קצת מזוויעות. אבל זה הסורק שהיה לי.

ההתחלה

לפי אתר הקהילה "בבת עין" הוקמה בראש העין בספטמבר 2004. בהתחלה המפגשים התקיימו בבתים פרטיים. אחר כך הם נפגשו כל ערב שבת ראשונה של החודש בסטודיו למחול באחת השכונות החדשות בעיר. בשנת 2005 החליטה הרבה של הקהילה (לא רבנית, רבנית זו אשת הרב) לפרסם את פעילות הקהילה בחגי תשרי. בשנת 2006 עלו לתורה שלושה בנים ראשונים, ושתי בנות.

כמובן שאני קצת לא אובייקטיבית פה, יש לי חברים ומשפחה בקהילה הזו. ונכון שב-2004 כבר לא גרתי בראש העין, אבל לפחות לא שמעתי מאף אחד מהם שום דבר נורא על היחס שהם מקבלים. לא, רגע, רב בתי הספר של ראש העין פעם אמר לחברה רפורמית של אחותי שהיא לא יהודיה, וממזרה וכאלה דברים. אבל נדמה לי שזהו.

שנת 2007

כבר עברה כמעט שנה מאז שאני מתכוונת לכתוב את זה. קלטתי את זה רק עכשיו, כשראיתי שכל המאמרים הם מיוני עד אוגוסט ב-2007.

בכל אופן, בשנת 2007 הקהילה התחילה לעשות דברים קצת יותר בולטים לעין. קורס ילדי הבר\בת מצווה התחיל לעשות פעילויות מחוץ לקהילה, אנשים הגיעו במיוחד כדי לעלות לתורה, דיברו על הפעילויות שלהם. כהוכחה, הנה כתבה כמעט ואובייקטיבית על המצב המתחיל להתחמם בעיתון פתח תקווה.

אחר כך, התחילו במלחמה. קודם כל על ידי הכלי הקונבנציונלי – תושבים ליד המבנה המשמש כבית כנסת. הקהילה, בשנתיים האחרונות, מתכנסת במתנ"ס עירוני באחת השכונות החדשות בראש העין (הערת המחבר: שכונה "חדשה" לא אומר שכונה "חילונית", פשוט חדשה.) אז למה לא להתלונן על הרעש ובעיות החניה שהרפורמים עושים להם ביום שישי בערב? הרי כוווווווווולם יודעים שרפורמים נוסעים בשבת. אבל גם לזה נגיע.

הטענות די מופרחות, בהתחשב בזה שלמתנ"ס יש חניה משלו, ובכל זאת לא מדובר במאות אנשים במאות מכוניות. צעירים שיכורים בשישי בלילה עושים שם יותר רעש ומסכנים את הציבור קצת יותר. וכן, כמו שענה ראש העיר, (חילוני, דרך אגב, שזה קונספט חדש למדי. נראה לי שאף אחד לא היה מעז כשראש העיר עוד היה דתי. ועוד אותו אחד במשך 20 שנה.) באמצע השבוע יש שם חוגים ויותר תנועה. לכל הרוחות, האנשים האלה גרים ליד מתנ"ס. זה כמו לקנות דירה מעל גן ילדים ואז לדרוש שיסגרו אותו כי הרעש מפריע.

עוברים להם חודשיים, בהם בית הכנסת ממשיך לפעול. לא עבד דרך הסדרי התנועה? ננסה את בתי הספר.

הנה מכתב ששוגר לרב הראשי של ראש העין:

תוכנו, פחות או יותר: אוי לא! על חשבון שעות הלימודים הרפורמים המפחידים האלה שמעלים בנות לתורה מדברים לנו עם הילדים! וראש העיר מרשה להם! תעשה משהו!

אתם רואים למה בארצות הברית מקפידים על הפרדת דת מדינה? כי האינסטינקט הראשון שלי הוא לומר, וואלה? אז גם שהחרדים לא יבואו להניח לתלמידים תפילין מחוץ לתיכון העירוני. או ללמד על חגים בבית ספר יסודי. ובכלל, שיקצצו את רב בתי הספר. זה רק יחסוך כסף. אתם לא רוצים לדעת כמה הוא מרוויח בחודש. או כמה כסף עולה לעיריה חשבון הטלפון שלו.

כמובן שזה לא מה שהפריע למישהו. אולי כי המכתב עצמו קצת מגוחך, ואולי כי רב העיר היה כל כך עסוק בדברים אחרים. אין לדעת. אז בינתיים, הקהילה הרפורמית הספיקה לקיים עוד שני אירועים מתוקשרים להפליא, שניהם מפגשים בסדרה שנקרה "אמן ואמונה", בה הוזמנו אמנים ישראלים לדבר על האומנות שלהם והקשר שלהם ליהדות. המפגש הראשון היה עם שלמה גרוניך:

ומה אתם חושבים שקרה? דמיינו לעצמכם: בפנים, שלמה גרוניך מדבר על איך הוא חזר בזמן האחרון להלחין שירים מתהילים, יושב קצת על הפסנתר ומתפרע. בחוץ? הפגנה.

התמונה היא, ככתוב, תמונת ארכיון. ההפגנה בפועל היתה קצת פחות שקטה. אבל נחזור לזה בעוד רגע.

בינתיים, בעיתונות הקצת פחות מקומית (מקומון פתח תקווה, העיר הגדולה של ראש העין):

בעוד ששאר המאמר קצת פחות מעניין, שימו לב שהרפורמים מוגדרים פה "חילוניים"…

ולמי שתהה איך נראה אותו "קול זעקה חמורה", הנה הוא:

שימו לב לבאזוורדז: "הכת הרפורמית", "נטע זר בישובינו", "שיתחשבו ברגשות הציבור הדתי"… וכמובן, "ידברו על ליבם שיש מספיק בתי כנסת". זה לפחות נכון. תראו כמה חתימות אספו של רבנים בעיר. בעצם, רובם בפתח תקווה ורמת גן ובני ברק. האם זה בגלל שרוב הרבנים בראש העין (ויש מספיק, תודה) רבו אחד עם השני ולא מדברים? המממ.

השמצות

עכשיו מתחיל הכיף האמיתי.

קודם היו פה כמה כתבות מעיתון אינדקס, המקומון של ראש העין. אפשר היה לחשוב מלהסתכל עליהן שהוא עיתון יחסית סביר. זאת אומרת, חוץ מלשים תמונת ארכיון על ההפגנה נגד הרפורמית, הם עוד לא עשו שום דבר רע.ואז הגיע רזיאל אחרק, עורך עיתון אינדקס, וסיפק לנו את הפנינה המופלאה הזו:

תקראו. לא, באמת. זאת אומרת, "והרפורמים בארץ מגיירים בפקס." נו, באמת. או צמד המשפטים המעניין, "אפשר יהיה לפתור נושא זה על שולחן המשא ומתן," ו"ראש העיר הבטיח מימון למוסדות דתיים." הממ, בוטה מדי, לא? תשלמו לנו מספיק, וניעלם לקצת זמן. נשמע הגיוני.

אבל זו כמובן רק דעתו המתבוללת של אדם לא דתי מספיק. (תראו את התמונה שלו! לא רואים את הכיפה!) אז כדי שלא יהיו שום ספקות, פתאום צמח לו מקומון חרדי בעיר. כן, כן, גליון ראשון. ומה, במקרה היה השער שלו?

האמת, יש סיכוי שזה כבוד לא קטן שיקימו לכבודך מקומון שלם. לא חושבים?

אז הנה להן שתי הכתבות מהגליון הראשון של "בגובה העין":

ועוד, בסופו על העיתון היה לו מעין "מאמר מערכת". הם קראו לזה "מהרהר בקול". למרות שהוא לא מהרהר בקול. הוא כותב על דף. זה די בשקט, אלא אם הוא מהאנשים האלה שמדבר אל עצמו בזמן שהוא כותב. או שהוא הכתיב למזכירה. או שלח למערכת העיתון קלטת…

"בגובה העין" עוד המשיך והוציא גליון שני ובו כתבה זו עם קצת "עובדות" על הרפורמים:

40% מהרפורמים הצהירו שלא ירגישו שאירעה להם כל טרגדיה אם מדינת ישראל תושמד.
(רק לשם ההגינות, כמה אחוז זה מהחרדים?)
40% מהרפורמים אינם יהודים במוצהר
20% מהרבנים אינם מאמינים באלוהים
60% חוגגים את חג המולד
59% הולכים לעבודה ביום כיפור
53% נישאים לבני זוג לא יהודים (זה כנראה כל כך חשוב שזה מצויין פעמיים בשני ניסוחים, אחד אחרי השני.)
הרפורמים מקיימים טקסי בר מצווה לכלבים בתוך בית הכנסת

אבל אם אלה אינם מספקים, הנה עוד כמה פליירים עובדתיים שחולקו בראש העין:

31% מהראביי'ס הרפורמים אינם מאמינים באלוהים (הממ, מעניין למי מהשניים יש מקור יותר אמין)
רק 10% מאמינים לפי התפיסה המקובלת (מה זו לעזאזל "התפיסה המקובלת"?)
80% מהרפורמים אינם עורכים לבניהם חגיגת בר מצווה
68% אינם מדליקים נרות שבת
44% אינם עורכים סדר פסח
ישנן קהילות רפורמיות עם רוב נוצרי
"התנועה הרפורמית היא הצעד הראשון של היהודי אל הנצרות"

הטקסים הרפורמים הם בנוסח אמריקני-פרוטסטנטי
הרפורמים אינם הזרם היהודי-דתי הגדול ביותר בארה"ב, כיוון שאינם לגמרי יהודים
רפורמים הם חילונים הטוענים כי הם מקיימים מצוות
זכות הרפורמים להתהל ככל עדה במדינה דמוקרטית. פשוט אסור להם לטעון שהם יהודים. גם לא ליהודים משיחיים, למקרה שמישהו תהה.

אז כדי לוודא שהציבור יפחד מכל מי שיש לו קשר לרפורמים המסוכנים האלה, דאגו לחלק את כל הפליירים האלה בתיבות דואר, בבתי ספר, ברחוב.

זמן עבר, ורוב הדברים דעכו. רפורמים המשיכו להתפלל, חרדים המשיכו לשנוא. ואז הגיע עוד אירוע מתוקשר למדי, עוד הרצאה של "אמן ואמונה", הפעם עם מאיר שלו. ההרצאה נקבעה להתקיים באולם גדול במתנ"ס אחר בראש העין, לא זה שבו הקהילה מקיימת את מפגשיה. חרדים הקימו קול זעקה, והאולם נלקח מהם. הם מצאו מקום אחר, והובטחה הפגנה ענקית ואיומה אם המפגש יעיז להתקיים.

אני הייתי במפגש הזה, במקרה. בעיקר כי אני אוהבת את מאיר שלו. ולא היתה הפגנה איומה, כי המפגש היה בערב ט' באב.

הייתם חושבים שזה אומר שמישהו התייאש. ברור שלא. הרי זה יהיה חילול קודש להפסיק להלחם בכופרים האלה שמתחזים ליהודים. אז נכון, אחר כך חזרו לשיטות הישנות של לדרוש מהם לפנות את המקום שהם משתמשים בו כי הם השיגו אותו בצורה לא חוקית.

אחר כך גם היה את הסיפור שדובר עליו ברדיו ביום שלישי, ילדי קורס בר\בת מצווה של הקהילה היו אמורים לעשות קומזיץ עם ילדי אקי"ם. מישהו, ואני לא אנקוב בשמות, התקשר להורים של כל הילדים בקבוצה והבהיל אותם עד שהם ביקשו לבטל. אלה שהם עבור החרדים "אנשים בלי שכל" לא יכולים לקבל אפילו יום כיף, כי חוששים לנפשם, שמא יטבילו אותם לנצרות פתאום.

זוכרים לפני כמה חודשים, כשהייתה פצצה שפצעה נער ממשפחה של יהודים משיחיים באריאל? או הילדה שזכתה בחידון התנ"ך וניסו למנוע ממנה להשתתף בחידון התנ"ך העולמי כדי שלא תטמא את היהדות? כל ההתרחשויות סביב "בבת עין" הן לא משהו חדש או ייחודי. אבל אף אחד לא מדבר על דברים כאלה. למה? אולי פחד. אולי חוסר רצון לתת לבורות שכזו במה.

אבל בכל זאת. מישהו צריך לומר משהו.

(הא, יצא קצת ארוך. לא נורא.)

---

פורסם בדת, ישראליות, נאצה